החלטה בתיק ב"ל 11048-04-11

1.         התובע סובל מליקוי בכתפו הימנית (להלן: " הליקוי"), ולטענתו זה נובע מעבודתו כטייח במקצועו.

תביעת התובע להכיר בליקוי ממנו הוא סובל כנובע מעבודתו, ולשלם לו דמי פגיעה נדחתה, משום שלגישת הנתבע לא הוכח קיום קשר סיבתי בין הליקוי הנטען לבין תנאי העבודה, והליקוי התפתח על רקע מצב תחלואתי טבעי.

מכאן התביעה שבפנינו.

נעיר, כי התובע בכתב תביעתו המקורי ייחס את הליקוי לאירוע תאונתי שאירע לו לטענתו במסגרת עבודתו ביום 02.08.09, אולם בהמשך, במסגרת הדיון שקוים בפני בית הדין, ויתר התובע על טענתו בנוגע לאירוע התאונתי, והוסכם שיגיש כתב תביעה מתוקן אליו יצרף תצהיר, ושבו יפרט את אופי עבודתו שבעטייה נגרם הליקוי הנטען, וזאת על דרך המיקרוטראומה.

2.         לאחר שהתובע הגיש את כתב תביעתו המתוקן אליו צירף תצהירו, הודיעה ב"כ הנתבע על הסכמתה כי ימונה מומחה רפואי אשר יידרש לשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו.

3.         לפיכך,על יסוד האמור בכתב התביעה המתוקן ותצהיר התובע, אנו קובעים את העובדות הבאות -

            א.        התובע יליד 1955.

            ב.         התובע עוסק במשך שנים רבות במשלח ידו כטייח.

ג.         במסגרת עיסוקו, התובע עושה שימוש רב בידו הימנית, בתנועות זהות חוזרות ונשנות (תנועות מעגליות, למעלה ולמטה וימינה ושמאלה), תוך שימוש בכלי עבודה, כמו מאלג' ליישור שכבות בטון ושליכט לבן, סרגל גירוד ויישור קירות, "כף ספוג לובאד" לשפשוף שליכט לבן, גרזן לניקוי קירות ומחבט להרבצת טיח על הקירות.

ד.         במהלך יום עבודתו, התובע עושה שימוש ב"כף ספוג לובאד" במשך חמש שעות, ובמאלג' במשך שלוש שעות, ושאר הכלים בהתאם לצורכי העבודה.

ה.        כמו כן, התובע ביצע עבודות בממ"דים, תוך שימוש בחומרים מיוחדים אשר מצריכים מאמץ כפול ותנועות יד ימין זריזות, וכל זאת לצורך ביצוע העבודה הנדרשת ממנו.

4.         אשר על כן, ולצורך קביעת הקשר הסיבתי-רפואי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו כמתואר לעיל, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את דר' יבל קריגר כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה.

5.         על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים:

            א.        תיק כללי ומקצועי (ידני וממוחשב) משירותי בריאות כללית, נ/1.

ב.         תיעוד רפואי שצורף לכתב התביעה, ת/1.

6.         כב' המומחה מתבקש להשתדל לתת חוות דעתו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 יום מקבלת החלטה זאת.

7.          עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 יום להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש.

            ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים      ארכה נוספת   בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין           בהתאם.

8.         המותב מסמיך את אב בית הדין לנסח שאלות למומחה וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, ככל שיידרש.